הם ניסו להכריח אותי ללמוד בלט אבל סירבתי. הייתי רק בת שש, אבל לא היה שום סיכוי שאלבש בגד בלט ורוד עם דנטלים. לא דיבר אלי.
השתתפתי בחוגי התעמלות קרקע, שחיה, ומשחקי ילדים בשכונה ללא תשלום וללא השגחה של מבוגרים. (בשנות המוקדמות של ה-60' לא היו בתי ספר לקראטה באזור.) בנוסף, אהבתי לקרוא ולכתוב.
כשהייתי בת 15 כתבתי סיפור ארוך בנושא מרגלת שעשתה קראטה. בעבור שנתיים נכנסתי לדוג'ו ועולם האומניות לחימה ואף פעם לא עזבתי.
לא ידעתי אז שבירושלים, 10,000 קילומטר מביתי, באותה שנה התחיל ללמוד קראטה נער בן 14. הוא היה כועס, כמוני. אחרי שנים אחדות הקבוצה שלו הפסיקה להתקיים, אבל קראטה נשאר בדמו.
יום אחד, אחרי שעליתי ארצה, הוא היה התלמיד שלי – וגם המורה, כי כל תלמיד מלמד אותי בשעה שהוא חושב שאני מלמדת אותו.
מאת שרה-רבקה יקוטיאל דן 5 IOGKF
מה גרם לכם להתחיל ללמוד קראטה ?
תחשבו ותכתבו תשובות..
ארי כץ
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק